לאפשר לילדינו להרגיש שייכים.

ילדים, מראשית חייהם, רגילים להעזר

בהורים, בסבא סבתא, אחים..

זה אך טבעי,

מכיוון שהם נולדים קטנים וחסרי יכולות..

לאט לאט היכולות נבנות בהם.

אך מגיע הרגע שבו הם יכולים יותר ויותר בעצמם,

בהתחלה הם רוצים לבד.

אתם בטח מכירים את צעקות ה"אני. אני".

כשאנחנו נזעקים לעזור והם מתעקשים לעשות בעצמם.

אך מה קורה לנו בדרך?

למה זה 'נגמר' להם? הצורך העקשני להסתדר לבד?

למה? נזכרתם? לא?

תחשבו שוב? נכון!

לא איפשרנו להם.

חשבנו שהם לא יעשו טוב.

חשבנו שהם בטוח רק יעשו בלגן.

חשבנו שזה יקח להם מלא זמן.

חשבנו: נו למי יש כוח לזה עכשיו?

וכל המחשבות האלה שלנו, גרמו להם לסגת.

גם אם אנחנו, היינו שומעים שוב ושוב לא ו.. לא..

היינו לבסוף מוותרים.

ילדים אלופים בלמצוא לעצמם תעסוקה.

הם הכי אוהבים לנקות, לבשל, לרוקן את הפח..

כל מה שהגדולים פחות אוהבים.

בואו ננסה להפוך תקליט, ונשמור עליהם נלהבים לעשות הכל מהכל..

ניתן להם לנקות חלונות, גם אם רק עכשיו המנקה סיימה להבריק אותם.

ניתן להם לקלף תפו"א וגזר וקישוא, גם אם ממש לא תיכננו להכין מרק.

בואו ניתן להם להעביר סמרטוט על הרצפה, גם אם הרצפה נקייה.

בואו ניתן להם!

לא נכבה להם את האש הזו היוקדת, היוזמת, הרוצה לקחת חלק ולהרגיש גדולים ושייכים.

מחר, כשנרצה בעזרתם, זה יהיה כל כך טבעי להם וזורם, שלא יתחמקו וילחמו בנו. אח, איזה כייף!

מתחילים היום🤗

פזית הנאמן-

הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים

0547375765