'כולנו משלימים זה את זה'.. האמנם?!

אתחיל מהסוף

תציצו בתמונה למטה,

ככה ילד הADHD שלי חווה את עצמו.

כשנתבקש לצייר את עצמו

בתוך חלק הפאזל

כדי שאח"כ יורכב הפאזל הכיתתי

שמכיל את הילדים כולם,

צייר את עצמו כך.

יש שיאמרו קשקוש.

הילדים ודאי.

הלא לימדנו אותם

שכך מציירים בית🏠

וכך מציירים עץ🌴

וכך מציירים ילד🧍

(ברור ברור, רק העתקנו מהמציאות)

אז כשמישהו מצייר אחרת,

לא דומה למוסכמה,

הוא בכלל לא צייר,

"הוא קישקש".

(תבדקו את עצמכם, כמה פעמים גם אתם חשבתם/התבטאתם כך...)

אך איך מציירים תחושות?

ציור הוא כלי ביטוי, גם רגשי

בייחוד כשמבקשים ממני לצייר את עצמי.

ילדי ADHD רבים ירגישו כמו בני,

בייחוד שרובם לא 'נמשכים' לפעילויות בישיבה/

'פעילויות שקטות'.. ומכאן שציור אינו העדפתם הראשונה..

כמו בציור למטה

הם חווים עצמם בתנועה

זקוקים לה

'יוצאים מהקווים'

ומקווים להכלה.

כולי תפילה שכל ילד.ת ADHD באשר הם, יזכו ללגיטימציה גם להיות הם, קצת מבולגנים, פחות יושבים, מתקשים להקשיב לאורך זמן... ועוד כהנה יציאות מן הכלל, ושעדיין יראו את האור שבהם, תרומתם לכיתה ואת יכולתם להשלים את האחרים שסביבם.

מי יתן ותהא השנה הזו עבורם ועבורנו

שנה טובה טובה💖

אתם הורים לילד. ת ADHD?

חווים קשיים ותסכולים?

מוצאים עצמכם בעיקר כועסים ולא מבינים איך מתמודדים?

אשמח להיות לכם לעזר.

פזית הנאמן- מלווה ומכווננת משפחות

אתר: www.pazith.com

אנסטגרם: pazithaneeman