חלקנו מאושרים שתכף נגמר הילדים יחזרו לשיגרה שלהם ואנחנו לשלנו
חלקנו מוטרדים.. שוב להעיר אותם מוקדם כל בוקר ישתפו פעולה? לא ישתפו? שוב הלחץ הזה של להספיק הכל סנדוויצ'ים, לצאת בזמן, פקקים..
בית הספר הוא אמנם מסגרת כזו שמאפשרת סדר, להם ולנו אך לא מעט הורים מתחילים שנה עם הרבה חששות, בייחוד 'הורים מיוחדים' שילדיהם משתלבים במסגרות נורמטיביות:
איך ילך לו בפן החברתי? יצליח להשתלב ולתפוס את מקומו? הלבבות יפתחו אליה? ואיך יהיה בפן הלימודי? השנה היא תצליח להדביק את הפער? איזו מורה תהייה? מכילה ונעימה או שלא...? ואיך תהייה התקשורת שלנו, ההורים, עם המורה? מה תביא בכנפיה השנה הקרובה?
עוד רגע מתחילה לה שנה נוספת, בה אנו, ההורים, נדרשים לעמוד שם קרוב, לחוש, לראות, לשמוע, לסייע, לעיתים לדחוף ולקדם את ילדינו עוד צעד, לקראת המטרה.. לעבר היותם חלק אינטגרלי מהחברה, לחיבור לעצמם ולטוב שיעטוף אותם.
רוצים לגונן ויודעים שחייבים לשחרר מחפשים את דרך האמצע לטובתם ולמען השקט הנפשי שלנו.
רוצים לברר מהי הדרך המתאימה לכם ולילדכם? מעוניינים להתחיל שנה ברגל ימין? אשמח לסייע, לברר, לבחון.. על מנת שהשנה הזו אכן תהייה שנה טובה.
פזית הנאמן- מלווה ומכווננת משפחות מיוחדות💗 אתר: www.pazith.com אינסטגרם: pazithaneeman
ואלה אנחנו, בנסיעת בוקר משותפת אחרונה, לצלילי (כמה סימבולי) "stand by me"/בן אי קינג.
コメント