הורים בכל שלב או.. חשיבות ההקשבה

כאשר ילדים בגיל ההתבגרות

מבקשים את עזרתנו,

רוצים לשתף אותנו

במשהו שמכביד עליהם,

משהו משמח שקרה..

מצד אחד מאוד משמחת

התקשורת הפתוחה,

היכולת לשתף,

לחלוק,

להרגיש שאנחנו כהורים

עדיין נחשבים אופציה

לעזרה, לתמיכה

איזו הרגשה מופלאה!

הלב גואה משמחה

ויחד עם זאת מתכווץ בדאגה

מערבולת רגשית מתחוללת בתוכנו:

הם צריכה אותנו

ויודעים לומר זאת

הם לא שומרים בבטן

הם משתפים ומתנקים

דואגים לעשות סירקולציה רגשית

איזה אושר

מצד שני, למה?

מה קרה?

האם אוכל לעזור?

יהיו לי תשובות?

אתן מענה רגשי מתאים?

הכל חולף בנו בשניות..

וביחד עם זאת,

כל שצריך לעשות הוא:

לנשום

ולהזכיר לעצמנו

שהכל בסדר!

גם אם לא יהיו לנו תשובות,

גם אם הלביאה/האריה שבנו

יקפצו וירצו לגונן,

אנחנו הרי יודעים שאיננו רוצים

לחסוך מהם חוויות

טובות וגם פחות.

תמיד תמיד ישנה שם

ההקשבה. לפעמים לא צריך יותר.

להיות שם מולם, פיזית ורגשית,

מכילים ואוהבים, במבט ובלב פתוח.

עם כל צעד שנעשה לקראתם,

עלינו לנקות מתוכנו הקשבה פנימית

ולטפח הקשבה חיצונית,

כי ברגע שנעמוד מולם

רק הם חשובים.

עלינו, ההורים, לבדוק עם עצמנו,

איך ההקשבה שלנו..

בסופו של דבר, זה מה שמזמין אותם אלינו

לרצות שנהייה שם עבורם.

מותר להם להחליט לבד,

מותר גם מותר ליפול ולהחליק,

לעמוד ולשפר אחיזה.

הידיעה שאנחנו שם עוזרת מאוד ומקלה.

💗

פזית הנאמן-

הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים

0547375765