הדילמה ההורית הזו-להכריח או לוותר??

זה פוגש אותנו בכל גיל, בייחוד בגיל ההתבגרות.

אנחנו רוצים לטייל או לבקר משפחה או לנסוע לאנשהו תרבותי יותר או פחות..

והם, באופן שיטתי, לא!!

לא רוצים לא מעניין לא מתאים להם....

הכי קל לוותר ולפעמים גם בהחלט נכון לוותר.

אך יש פעמים, וכאן אנו נדרשים לרגישות, להבנה מתי נכון להתעקש ומתי להרפות.. כמה מורכב, הא?!

לא פעם ההתעקשות שלהם, הסרבנות הזו, היא אוטומט שקשור בגיל, בהורמונים..

וכאשר אנו מתעקשים שיבואו, שיקחו חלק, אנו בעצם מתעקשים עליהם/ לא מוותרים עליהם, ורק טוב צומח מזה.

יחד, שיחות לא מתוכננות, פעילויות מגוונות, חוויות מעצימות ועוד..

בל נשכח שלא רק הם יוצאים מעצמם, גם אנו, ההורים, יוצאים מעצמנו, משתדלים, מחדשים, מגוונים על מנת להגיע אליהם (הרי גרמנו להם להגיע.. עכשיו זה צריך להשתלם, כדי שיהיו פעמים נוספות, זכרונות נעימים..), ועל הדרך אנו מגלים את עצמנו, מתחדשים.

השבת 'סחבנו' את בן ה14 'המתנגד' שלנו לטיול רגלי וטבילה בים המלח.

הכנו אותו מהערב שזה מה שהולך לקרות בבוקר, יידענו אותו בשעת היציאה ובתכנית שלנו (ההטרמה מאוד חשובה כאן, תזהרו מלהפתיע זה מתכון לצרות).

בבוקר, הערנו אותו מתוך ידיעה שיקח את הזמן, ולא לחצנו. אירגנו הכל וכשהתעורר סופית יצאנו לדרך.

באוטו מיד התחבר לפלאפון, בקשנו שיתנתק (יש לנו מן כלל כזה 'בלי טלפונים באוטו' למעט חיפוש מידע שתורם לשיחה, צילום, מוזיקה וווייז כמובן:).

מה קרה רגע אחרי שכעס עלינו??? פצח בשיחה, שאל שאלות, התעניינות שסחפה את כולנו לדבר על כוח כבידה, כוח עילוי, כוכבים, אטמוספירה, מטוסים, חלליות... נשבעת שאלה לא נושאים שאנו מרבים לדבר עליהם 'סביב השולחן'😅

היה מרתק ובעיקר מרנין את הלב.

מה שאני נוהגת לעשות ברגעים כאלה הוא להאיר בזרקור את ההתרחשות☝ "תראו איך היציאה מהמוכר והנוח זימנה את כולנו לחלל אחד, התנתקנו מהאהבות האישיות והאגואיסטיות שלנו כיחידים (כאן פירטתי בדיוק על מה כל אחד מאתנו ויתר הבוקר) והתחברנו אחד לשני, וכמה עניין שזה מוליד".

בזמן אמת כולנו נמצאים בתוך החוויה, אין מי מאתנו שיכול להתכחש לה😉

הרווחנו טריפל: את ילדינו, את עצמנו, התחדשות ועניין.

כמה נחת.

מוזמנים לנסות❤

פזית הנאמן- מלווה ומכווננת משפחות מיוחדות. אתר: www.pazith.com אינסטגרם: pazithaneeman