"רציתי למנוע ממך לכאוב, מנעתי ממך לחיות".
המילים האלה התנגנו באוזניי הבוקר, בשירו החדש והנפלא של אביתר בנאי "ילדה אישה".
הן התערבלו בתוכי זוהרות, קוראות, מדהימות..
כמה פעמים אנחנו מנסים למנוע מילדינו כאב, ויחד עם זאת מונעים מהם להתחכך בחיים עצמם.
הצורך לגונן הוא ככ חזק, עליהם ועל עצמנו המבוגרים..
עם כל ההבנה, בואו נעצור רגע ונשאל את עצמנו "האם זה הוגן? האם זה צודק?"
כשהייתי בת 21, התקבלתי למכללת דוד ילין ללימודי 'לקויות קשות', חלמתי על המסלול הזה!! בזמנו, התקבלו 60 סטודנטים מתוך 600!! ואני בניהם!! ואז חברה טובה טובה דברה על טיסה למזרח, הטיול הגדול של אחרי הצבא, ומשהו בי התעורר ולא הסכים לדעוך. נסענו🙃 זו הייתה חצי שנה חלומית, מאתגרת, לא פשוטה, חשובה ועוד מלאאאא. אני מי שאני היום, גם בזכות הזמן הזה במזרח.
השארתי אחרי בארץ אמא מאוד מאוד דואגת, שלא הצליחה לשלוט בדאגות. היא דאגה מהרגע שהודעתי על הנסיעה ועד הרגע שחזרתי, אני לא שופטת אותה, רק מאושרת שלראשונה בחיי הייתי 'אגואיסטית', 'רואה רק את עצמי', 'לא אחראית' וכולי.. (הכל כמובן במרכאות, כי דוקא הטיול הזה הוכיח לי כמה אני לא כל התארים הללו).
חלקכם בטח חושבים: "עכשיו שאת אמא בעצמך, את בטח מבינה אותה", אז זהו, שהבנתי גם אז, אך לא הסכמתי ולא מסכימה גם היום עם דרך ההתמודדות.
ילדינו הם ילדינו אך הם גם שייכים לעצמם, אם נתאמן בלשחרר אותם מגיל קטן, נצליח גם כשיגדלו ומשימות החיים שעל גבם ילכו ויגדלו, יכבידו, יסכנו... במקביל נלמד לסמוך עליהם, להראות לעצמנו כמה הם יכולים ומסוגלים, כמה הם חכמים ועוד. היכן שנרגיש שצריך חיזוק, תיווך, הדרכה, הכוונה.. נהייה שם לצידם, נאיר את הדרך..
ועדיין, נשאיר להם מרחב לטעויות, וללמידה עצמאית. תזכרו, רק כך מתאפשרת למידה משמעותית אמיתית, עם הסקת מסקנות והפקת לקחים.
בדרך שלהם!! דרך עצמם!! לטובתם ולטובתנו. הלא איננו רוצים ילדים בוגרים התלויים בנו כשהם עצמם הורים😉
דרך צלחה💗
פזית הנאמן-ליווי וכיוונון משפחות מיוחדות (יותר או פחות) אתר: Www.pazith.com אינסטגרם: Pazithaneeman
Comments