מגביר אושר משמעותי במיוחד הוא: נתינה.
כל מי שעזר לאחר, נתן מעצמו, מזמנו, משלו.. יבין זאת.
כל נתינה נחשבת: חיוך, עצה, אוזן קשבת, כסף, אוכל, טרמפ.. יש אינסוף דרכים גדולות, בינוניות וקטנטנות לתת.
אפשר לתת בחוץ
ואפשר לתת פנימה
בתוך הבית הפרטי שלנו.
ילדים מתנסים בנתינה
ראשית, בקטן, בבית.
בשבילם זה עצום,
עצם הלקיחה משלי
על מנת לתת למישהו אחר,
הוויתור על שלי
היכולת לחלוק,
לא לכל אחד היא פשוטה..
וכשמצליחים-כמה מספק.
כל החיים אנו מתמודדים עם עניין הנתינה:
חברה רוצה לשתף ואני ככ עסוקה/עייפה..
אמא צריכה עזרה ואני בדיוק קבעתי עם חברים..
אחי מבקש... ואני באמצע תכנית אהובה..
אינסוף סיבות.. זה לא שאיני רוצה, זה רק ש.. איני יכול.
ביהדות כבר נאמר: "מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה"
או כמו שבעלי אומר: "עושים טכני ולאט לאט זה הופך טבעי", גם כאן זה עובד.. עושים כי צריך, כי מישהו אחר אמר או החליט, אם מנגישים זאת נכון- הרגשה טובה, לרוב, תגיע..
מה קורה כשאנחנו אלה שבד"כ לוקחים את ילדנו המיוחד לטיפולים, לרופא, לחבר... ופעם ב.. צריכים שמישהו יעשה זאת במקומנו? אנחנו יודעים להיעזר? לבקש מבן משפחה/אח גדול לעזור?
נכון, הם לא מסתדרים איתו כמונו.
הם לא מנוסים או גמישים כמונו.
הם יכולים לאבד את הסבלנות ולהיות נוקשים איתו...
והם גם יכולים פשוט להסתדר, כנגד כל הדאגות והחששות שלנו.
וילדנו? מה הוא יחווה?
התרגשות ושמחה על השינוי בשיגרה.
הזדמנות להתנהגות שונה, אולי בוגרת יותר ואחראית עכשיו כשאיננו לוקחים פיקוד עליו.
אולי בדרך זו נלמד להוריד מאתנו מעט מהמעמסה, ולחלוק בעול לפרקים.
נאפשר לקרובים אלינו 'להכנס לנעלינו', להבין ולהעריך את פועלנו שבד"כ מובן מאליו...
אחים גדולים שמתנסים בעזרה להוריהם ולאחיהם המיוחד, במידה(!) לומדים בדרך זו מהי נתינה 'שלא על מנת לקבל פרס'-מתוך נתינה לקרובים להם יידעו בבוא היום לתת גם בחוץ לרחוק והלא מוכר.
ההתמודדות בתוך הבית תגרום להם להיות אנושיים, רגישים וערים לסביבתם.
במשפחות מיוחדות המצב מורכב, ההורים לא רוצים להכביד על האחים, אך צריכים להתרענן ולהתרחק מדי פעם, חייבים להעניק טיפול רב לילד המיוחד, מנסים ככ שהאחרים לא יחושו נזנחים... ועוד ככ הרבה לבטים, מחשבות, רצונות, התמודדויות...
אל תשארו בזה לבד💗
פזית הנאמן-ליווי וכיוונון משפחות מיוחדות
אינסטגרם: pazithaneeman
אתר: www.pazith.com
** בתמונה: אחות גדולה לקחה אח קטן לחוג כדורגל, אחרי יום לימודים עמוס. הוא בשער והיא על הכדור:)
Commentaires