לעמוד מול רופאים,
הם שקבלו את ההכרה
אות המקצועיות.
הם אלה שנחשבים ליודעים,
ואיני מזלזלת ולו לרגע,
לא בהם ולא בדעתם.
להפך! מעריכה מאוד!
ואז מגיע הרגע
שהמקצועיות מדברת מגרונם
וקובעת שהילד שלי,
זה שאני מקווה בשבילו
וחולמת עבורו עולם ומלואו
ילך כך וכך..
יזדקק לכך וכך..
לא צריך את זה ואת זה..
בזמן שאני חושבת ההפך!
למי מקשיבים?
לי זה מאוד ברור!!
לקולות שבתוכנו
ללב ולבטן שלנו
מדוע?
כי כשהם ילדים צעירים
ועדיין לא מתנגדים לטיפולים
ועדיין לא מאוד מתוסכלים
ועדיין לא אומרים לעצמם למה לא
ומה וכמה אי אפשר...
אני רוצה להיות שם איתם
אני רוצה להיות זו שעומדת מאחור
תומכת בגבם וממריצה קדימה.
עוד יגיעו ימים אחרים
אולי פחות טובים ומחזקים
ימים של התמודדויות פחות טובות
אולי משברים
פחות הכלה
עצמית... חיצונית...
אני רוצה להיות כאן ועכשיו
היום!!
במקום המסוגל והמאפשר
במקום החזק והיכול.
לא אני זו שאמנע ואפריע
להם להתפתח ולגדול!
לא כי רופא או איש מקצוע אחר,
שאין לו נגיעה אישית לילד שלי או לעתידו,
אמר לי ׳תביני, זה המצב, תקבלי אותו ככה, וזהו׳.
תקווה היא א ב בהתמודדות
אף אחד לא יקח לנו אותה.
אמונה היא נדבך נוסף
שמי שאינה באמתחתו
לא יבין איזה אוצר יש למי שהיא בתוכו.
ועשייה שהיא אבן הדרך הכי משמעותית
שבלעדיה אין שומדבר.
כמה זה קשה לעמוד מול כוחות חזקים ולדבוק בשלך
שנצליח:)
שלא תטעו, אני לא מעודדת מרדנות, רופאים עושים עבודה נהדרת. אני מעודדת חיבור לעצמנו, הקשבה פנימית. בסופו של דבר, הילד הזה הוא שלנו, אנחנו רואים אותו על כל פרטיו, ואילו הרופאים רואים מכלול, סטטיסטיקות, מקישים לחולי מוכר עליו יש מידע מקצועי.
רופאים עובדים עם מה שיש, ואנחנו ההורים, רוצים מעבר למה שיש. רוצים ניסים. זה תפקידנו, זו זכותנו, לצאת מההווה אל עבר עתיד טוב יותר ופתוח.
💗
פזית הנאמן-
הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים
0547375765
Comments