לאפשר לילדינו ללכת עם ליבם

הורות

איזה תפקיד לא פשוט

הייתי אף מקצינה ואומרת: לא הוגן

ככ הרבה אחריות

ככ הרבה כיווני מחשבה ותפיסה

רצון ענק לעשות נכון

לא לטעות

לא להשאיר צלקות מיותרות

כל זמן שזה תלוי בנו, ההורים,

נעשה הכי טוב שבאפשרותנו,

נמתח את קצה גבול היכולת שלנו

ובלבד שיהיה להם טוב, מושלם.

ובכל זאת

תמיד הוא מגיע

הרגע הזה

שהם נדרשים ללכת בעצמם

הצעדים הראשונים, בינקותם,

במטרה ללמוד ללכת ואחכ גם לרוץ.

היום הראשון בכיתה א,

כשהם עוברים, גם אם זה רק לכמה שעות,

לחזקתה של מורה.. זרה..

ההתמודדויות החברתיות,

כשמישהו העליב, דחה, פגע באוצר שלנו.

מחנה קיץ ראשון, לישון לילה מחוץ לבית,

החששות, הפחדים, גילוי האומץ

הפרידה הראשונה מהאהבה הראשונה..

ההופעה הראשונה, לעמוד מול קהל

ולנגן את כל מה שהתאמנת עד היום.

התמודדויות ועוד התמודדויות,

נפילות וקימות ושוב נפילות

שמכל אחת לומדים ככ הרבה..

ואנחנו שם על יד, לטפוח על שכם,

ללטף, להעניק מבט אוהב,

לעודד, לשמוח בשמחתם,

לנשוך שפתיים,

ולפעמים גם לנגב דימעה או שתיים

(או יותר).

אבל

רק כך

הם לומדים

ללכת בעצמם

את מסלול חייהם

באופן שהכי נכון וטוב

עבורם.

וכשילדנו יוצא לדרך חדשה,

ולא משנה בן כמה הוא,

(זה יכול לקרות בבחירת בי"ס בחטיבה

או בחירת תיכון, מסלול שרות לאומי או צבא

או אפילו קודם בחיבור עם חברים

או אם אני מעוניין שתהייה לי חברה..)

אנחנו צריכים לדעת שלימדנו ואיפשרנו לו

לחקור, לבדוק, לחשוב היטב

ולחפש את הדרך שהכי תתאים לו.

ובמקביל אליו, אנחנו ההורים,

חושבים מה נכון וטוב לדעתנו.

הולכים על קצות האצבעות,

ולא מפחד אלא כדי לא להשתלט ולהפריע לו.

מתבוננים מהצד, עונים כשנשאלים,

על מנת שלא להשפיע משלנו על שלו.

שההחלטה תהיה כל כולה שלו.

זה קשה, בייחוד שיש לנו דעה

ויש גם ניסיון

וחווינו דבר או שניים בחיים

ואולי נחסוך ממנו מכאוב ...

כשתאפק היטב

הוא יחליט בעצמו.

עלינו לסמוך עליו שיצליח.

אנחנו תמיד יכולים לשאול שאלות מבררות

על מנת לזקק את החשיבה שלו,

לגרום לו לראות את רוב מרכיבי התמונה

ובבוקר כשיקום שמח לקראת ההתחלה החדשה

והכה משמעותית, שעבורו תהייה אולי משנה חיים..

נשמח מאוד לראותו כך..

עומד מציאותי מול הרגע הגדול.

יודע שבחר באופציה הנכונה עבורו

גם אם היא קשה...

בכל זאת, הוא (!!) בחר

את הנתיב שבו נפשו חפצה לצעוד.

רק מלראותו נרגש ומאושר נדע בבירור:

הוא בחר מושלם!!

ומה יהיה עלינו ההורים?

אנחנו נמשיך לעשות את שהתאמנו עליו שנים:

נדאג, נצחק, נקשיב מהצד

ובעיקר נהייה שם עבורו

רשת בטחון

לעודד ולחזק

ולאהוב אינסוף

ברגעים המאתגרים שיבואו

בתפילה יומיומית

שהם (וגם אנחנו)

נהייה חזקים, שמחים ובריאים🙏🏼

פזית הנאמן-

הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים

0547375765