התייעצות חינוכית

מקרה אמיתי, של אמא יחידנית, בנוגע לילדים ומסגרות חינוכיות

מתקשרת אליי אמא, חד הורית, לילד בן 3, אחרי לבטים רבים העבירה אותו לגן גדול יותר (35 ילדים ושמונה אנשי צוות).

היא אוהבת את הגישה של הגן, החינוך לעצמאות, החופש שמאפשרים לילדים, איך שהם מרגישים אהובים וכמה נינוחות ואוירה טובה יש בגן.

אבל! תמיד מגיע ה׳אבל׳!

בוקר אחד כשהגיעו מאוחר ראתה שהגישו לחם מטוגן!

ופעם אחרת, הילד שלה רצה לאכול והשולחן כבר היה מלא בילדים (אוכלים שם בשיטת ׳המזנון׳- כל ילד מגיע בזמנו ומתיישב לשולחן האוכל) והוא היה צריך לחכות...

ויש שם רעש....

ו..... ו..... ו.....

אז היא התקשרה בכל פעם לגננת ושיתפה אותה במה שראתה, וכמה שזה לא מוצא חן בעיניה... לגיטימי!

ומה קרה שבוע אחכ? הגננת פנתה אל האמא ואמרה לה: ״הילד שלך מקסים, אבל נראה שהגן שלי לא מתאים לך, לכן אני מחזירה לך את הכסף ומציעה שתחפשי לבנך גן אחר״.

זה מה שהאמא רצתה שיקרה? לכך היא התכוונה ״כשראתה״ ככ הרבה דברים שמפריעים לה? כששיתפה בכך את הגננת?

אני יכולה לומר לכם בוודאות שלא‼

אז איך עניין ככ פעוט, כביכול, יצא משליטה?

הייתה לנו שיחה ארוכה.... אתם בטח מתארים לעצמכם:)

אחת העצות שנתתי לה הייתה: לאמץ לעצמה בחיים גישה שנקראת ״עין טובה״:) לבחור להתבונן בכל סיטואציה בצורה חיובית!! בהתחלה בכוח ובאופן טכני, עד שזה יהפוך להרגל שלה... כי מה שהיה עד עכשיו בגן, היה בדיוק ההיפך: היא התבוננה בכל דבר שראתה (מתוך הצורך לגונן על הילד שלה) ב׳עין רעה׳.

יש לחם מטוגן בארוחת הבוקר?! במקום: ״זה מלא בשמן, כמה זה לא בריא״:/ תגידי: ״וואוו, כמה השקעה לעמוד ולטגן 35 (כפול שתיים, לפחות) פרוסות לחם, איך לא מתקמצנים כאן על החומרים, איזו נדיבות ואיזה רצון טוב לפנק את הילד שלי״.... כן, כי יש כאלה שעבורם לפנק, זה להעניק אוכל טוב וטעים.

היא הקשיבה, היא הבינה, וכן, היא גם בכתה תוך כדי השיחה... אבל היא בעיקר הבינה:

1. שהיא ה׳גשר׳ של הילד שלה לעולם.

2.שהיא רוצה לבנות עבורו גשר יציב וחזק ולא גשר רעוע.

3.שמעבר ל׳מודלינג׳ (הלמידה שלו מההתנהגות שלה) השלילי שהיא היוותה במקרה הזה, היא גרמה לו להפסד ממשי! למה? כי היא פיספסה פרט אחד מאוד חשוב בכל הסיפור...... לילד שלה טוב בגן!!! הילד שלה שמח ללכת לגן!! לילד שלה יש חברים, הוא אוהב ואהוב!!! וזה הכי חשוב.

4.מלבד ה׳מתנה׳ שהיא הרוויחה כאן לחיים (׳עין טובה׳ זוכרים?!) היא הסכימה לוותר לרגע על האגו, להתקשר לגננת, להודות בטעות ולבקש הזדמנות שניה.

אתם יכולים לנשום... היא קבלה צ׳אנס נוסף!

ואני?! אני בעיקר שמחתי בשבילה ובשביל הילד המתוק שלה

היומיום שלכם רצוף קשיים דומים ואולי אחרים? מעוניינים להקל על עצמכם? לחלוק את הדאגות? לקבל עצות פרקטיות ומועילות? אתם מוזמנים להעזר בי:)

💗

שלכם פזית הנאמן-מלווה ומכווננת משפחות

0547375765