יש מגוון דרכים להיות נוכחים בחייהם של ילדינו, וכך לגלות את כל מה שקיים בהם, מבלי ללמד אותם כל הזמן.
בשנותיי הארוכות כגננת, היה לי ״אני מאמין״- משנה חינוכית סדורה. מעין תנך לגננת עם הרבה כן ולא, הסעיפים נאספו להם משנות לימודיי, מהגנים בהם עבדתי והתנסיתי בעבודה עם ילדים ומעצמי.
עם כל ה״תנך החינוכי״ הזה, מנטרה אחת, כביכול פשוטה, הלכה איתי לאורך כל הדרך. מנטרה שלשמחתי היתה טבעית מאוד גם לבעלי, כשהילדים שלנו הצטרפו, והיא: ״רק לא לקלקל אותם״.
מה זה אומר? אם נדע להיות נוכחים בחיי ילדים במבט, בחיוך, בנוכחות הפיזית שלנו ונתבונן בהם תוך כדי תנועה- נגלה שהם יודעים, רוצים, עושים... הרבה מאוד! וכל שעלינו לעשות הוא להישמר לא לקלקל אותם.
מכירים את זה שילד רואה סולם ורץ לטפס עליו, בלי פחד והמבוגר קופץ ואומר: ״תזהר שלא תיפול״? הילד לא חשב בכלל לפחד, הוא ניגש לסולם כי חש תחושת יכולת, כי גילה סקרנות, כי הרגיש באופן לא מודע או שכן.. שהוא יכול לאתגר הזה. הכניסה ה׳מזהירה׳ שלנו קילקלה. הכנסנו פחד לפעולה שלו.
כשיכולנו לגשת, לעמוד קרוב ולעזור לו להזהר בלי מילים, ויש עוד אינסוף דוגמאות.
אם תתחילו להקשיב לעצמכם ולעקוב אחר תגובותיכם תגלו כמה אנחנו עם נסיון החיים העשיר שלנו, עם ה״נפילות״ שלנו מגוננים שלא לצורך;)
הגנה מפני פציעה אפשרית היא דוגמא מובהקת, אך זה קורה לנו בהרבה תחומים:
אוכל- ״זה חריף מדי, אל תאכל מזה״ ואולי הילד שלכם יתחבר לאוכל פיקנטי?!
מוזיקה- ״מה זאת המוזיקה הזו שאתה שומע? איפה למדת את זה?״... זה קרה לי עם שלושה מילדיי: הבכור, בגיל 13, גילה את הרוק הכבד והחריד את כל הבית. הרעש היה איום! השניה, בוקר בהיר אחד (יותר נכון צהריים) כשחזרנו מבית הספר הצטרפה לשיר של אייל גולן שהתנגן ברדיו, מילה במילה.. והקטן גילה ביוטיוב שירים חסידיים, אבל הארד קור!!! כאלה שאני לא בטוחה שחסידים מכירים
הנטייה המיידית היא ״להחזיר אותם לתלם״ או ״לתקן אותם״ משהו בסגנון: ״חבר׳ה התבלבלתם״:) אבל מיד אחכ מגיע החיוך הרחב, האושר שמתגנב ולוחש לך: ״אחחחח איזה ילד/ה מעניין ולא קונבנציונאלי יש לי, שבנוחות בודק וחוקר״ וכמה שזה הזמן לבדיקה הזו ולעיצוב העצמי.. וכמה בדיקות עוד יהיו לנו בדרך עד לעיצוב ה׳אני׳ שלהם.
תפרגנו להם חקירה וגילוי, התנהלות מתוך ידע שאספו מהסביבה וכן-גם ידיעה! לעיתים הם יודעים לבד. ולעצמכם תפרגנו ישיבה רגל על רגל, השענות לאחור והתבוננות:) תלמדו אותם, הם יצורים מופלאים, פעילים ודינמיים, וכמה שזה מעניין לגלות בהם מחוזות חדשים.
מבינים על מה אני מדברת? מצאתם עצמכם בסיטואציות ׳מקפיצות׳ דומות? רוצים לשתף אותי? אתם מוזמנים להגיב:)
💗
פזית הנאמן-
הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים
0547375765
בתמונה: ״אמא, אני חייב כינור״ לא בתמונה: אמא שחושבת לעצמה ׳מה נסגר? דווקא כינור?׳
Comments