הכלה
- פזית הנאמן
- 5 בינו׳ 2020
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 24 בינו׳ 2021
בזמן האחרון אני נוגעת בנושא הזה הרבה..
הבן הצעיר שלי (זה שמופיע בסטורי שלי הכי הרבה;)), התחיל כיתה א, בבית ספר שמוגדר ׳מכיל׳.
כ׳אמא מיוחדת׳, נטיתי לחשוב, שקהילת המיוחדים (המוגדרים כך עי מערכת הבריאות) היא זו המוכלת עי החברה ה״בריאה״.
מהיום הראשון של כיתה א, הבנתי שההסתכלות שלי צרה! (אי אפשר להאשים אותי הרי, אני מתמודדת יום יום כל שעה וכל דקה עם ילד מיוחד, זה מצמצם וגורם לי להתרכז בעצמי.. כך גם מתאפשר לי לגייס כוחות לשעה הבאה, ליום הבא, להתמודדות האינסופית... ברור! יש לי ים סיבות מוצדקות... יש לי הקלות..).
ילד אחד, מתוק באופן מיוחד, עימת אותי עם העניין וגרם לי לצאת מעצמי, ולהכיל... אותו!!
ילד לא שלי, כועס ועויין את הילד שלי, מוציא אותי מעצמי ואומר לי: ״הי את, שמרוכזת בעצמך ובילד המיוחד שלך, תראי אותי״.
בהתחלה תמהתי, למה הוא ככ שלילי? מקלל ומקניט, מאחל ״איחולים״ לא הכי מלבבים, מתפלל שהבן שלי יעזוב את בית הספר.... לא אלאה אתכם, הלב שלכם לא יעמוד בזה, גם הלב שלי איים להתפוצץ... אבל החלטתי לפעול הפוך!!!
אני שבשנותיי כמובילה חינוכית, פיתחתי שפה חינוכית, זה הזמן שלי להשתמש בה מכיוון אחר.. לא על ילדיי הפרטיים, לא על ילדים שאני מחנכת, אלא על ילד שזועק לעזרה, בדרכו.
מאמר מוסגר: יש לנו נטיה לכעוס ולהשתיק ילדים שמתבטאים באופן שלילי, אם היו אומרים באופן חיובי, היינו מקשיבים ואף משבחים.. ואני מציעה להבין שזו הכלה!! לשמוע אותו אומר, שיעמדו לי האוזניים, ועדיין לשמוח שילד מוצא דרך להפטר ממה שמציק לו! כי לשמור בבטן-זה לא!!
מה עשיתי? פשוט!! הקשבתי לו. ברכתי אותו לשלום כל בוקר, התעניינתי בו, עניתי לשאלותיו כשהחליפו את הקללות, סיפרתי לו משהו מעניין שקרה לי על הבוקר לפני שהגעתי לבית הספר ועוד ועוד... וההתנהגות שלו השתנתה!! כן כן!! פשוט ככה, השתנתה!!!
מסביבי ראיתי לא מעט מבטים תמהים!! מבטים בסגנון: ״איך את יכולה לשמוע אותו מדבר ככה על הבן שלך?״ או ״איך לא בא לך לענות לו... או יותר גרוע מזה..?״ ראיתי מורות גוערות בו... וכל מה שחשבתי באותם רגעים הוא שלא זו ההתייחסות שמגיעה לו!!!
ילד שמתנהג באופן קיצוני, לכל כיוון, צריך עזרה!!
המבוגר צריך תמיד לזכור ש״אני המבוגר, האחראי, היודע... והוא הילד, עליי לשמוע מעבר למילים״.
אז נכון שיזרמו הרבה מים בנהר, עד שהילד הזה והבן שלי אולי יהיו חברים... אבל לא זו המטרה!!
המטרה היא שלשניהם יהיה טוב!!
המטרה שלנו המבוגרים היא לראות עם הלב ולא עם העיניים.
רוצים ללמוד איך עושים זאת? רוצים לפתוח עצמכם לסביבה? לאחר בחברה? אשמח ללוות אתכם בתהליך.
💗
פזית הנאמן-
הדרכה חינוכית להורים ולצוותים חינוכיים
0547375765

Comments